Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility MEKOMONET-->

מדד המגדר 2020 מגיפת הקורונה פוגעת בהישגים של עשרות שנים

מדד המגדר 2020 מגיפת הקורונה פוגעת בהישגים של עשרות שנים
קרדיט: Pixabay
  • בחמש השנים האחרונות לא חל שינוי ולא ניתן להצביע על צמצום הפער המגדרי.
  • הפער המגדרי בשכר החודשי הממוצע והחציוני – גדל בהשוואה לשנה שעברה (הפער בשכר החודשי עלה מ-31% ל-32% ובשכר החציוני מ-25% ל-28%).
  • כך עולה מנתוני מדד המגדר של שוות –לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים.
  • שיעור המשכילות זהה לשיעור המשכילים או גבוה ממנו, אך נשים מרוכזות בעיקר במקצועות חיוניים הדורשים השכלה אך התגמול עבורם נמוך, בין היתר כי הם נחשבים "נשיים".
  • שיעור הנשים הדירקטוריות בחברות ציבוריות הוא 23% לעומת 44% בחברות ממשלתיות.
  • בממד האלימות כלפי נשים לא ניתן לצערנו לדווח על שיפור, כשמספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נמצא בעלייה מתמדת
  • בחברה הערבית אי־השוויון המגדרי גבוה מאשר בכלל החברה, ואינו נמצא במגמת שיפור. בחברה החרדית אי־השוויון המגדרי הצטמצם ב-14% מאז תחילת המדידה. בפריפריה, אי־השוויון המגדרי נמצא בשיפור של כ-8% מתחילת המדידה.

 

מדד המגדר של שוות – לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים הוא כלי מדידה רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל. המדד מציג תמונה מפורטת של האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות ותקשורת, אלימות, חלוקת זמן, ובריאות – ומדי שנה מתווספים לו תחומים חדשים. בנוסף, נבחן אי השוויון בין נשים לגברים בחברה הערבית, בחברה החרדית ובפריפריה. זהו מדד המגדר היחיד בישראל, ותמונת המצב שעולה ממנו מאפשרת לו להיות מצפן למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים בישראל.

זוהי השנה השמינית שבה מתפרסמות תוצאות מדד המגדר. המדד חושף מגוון של נקודות אי־שוויון בין נשים לגברים בישראל באופן המעיד על כך שאי־השוויון המגדרי הוא עיקרון מכונן ואבן יסוד עיקשת של החברה בישראל.

זרקור מיוחד במדד המגדר לשנת 2020 מאיר את ההשלכות המגדריות, החברתיות והכלכליות של משבר הקורונה. עם זאת, אלה אינן מחושבות במדד עצמו המבוסס על נתונים הקודמים להתפרצות המגיפה. מגמות האי־שוויון שנמצאו במדד רק הוחרפו והעמיקו בעקבות המשבר, כפי שניתן לראות מהאינדיקטורים הכלולים בזרקור. מגיפת הקורונה מביאה להגדלת אי־השוויון המגדרי ועלולה לפגוע באופן אנוש בהישגים של עשרות השנים האחרונות בתחום ההשכלה, התעסוקה, חלוקת העבודות השקופות בין נשים וגברים והמאבק באלימות כלפי נשים.

 

עיקרי תוצאות מדד המגדר 2020

  1. בין השנים 2013-2004 ניכרת ירידה של 13% ברמה הכללית של אי־השוויון המגדרי, אך בחמש השנים האחרונות לא חל שינוי ולא ניתן להצביע על צמצום הפער המגדרי. התחום בו קיים הפער העמוק ביותר הוא עוצמה פוליטית וכלכלית, והתחום השוויוני ביותר הוא ההשכלה. מאז שנת 2014 ניכר גידול באי־שוויון המגדרי בחברה הערבית, לאחר עשור שבו הצטמצם הפער.
  2. כפי שמראים אינדיקטורים שונים, עוד בטרם התפרצה מגיפת הקורונה, הורע מצבם של העובדים בתחתית התפלגות ההכנסות שנשים מהוות את הרוב בקרבם. כך למשל, שיעור הנשים שמשתכרות מתחת לשכר מינימום עומד על 43% בהשוואה ל-28% מהגברים. לפיכך, הרעה במצבם של הגברים מובילה להגדלת השוויון המגדרי, הנמדד כיחס בין נשים לגברים, גם כאשר הדבר נובע מהגדלה של אי־שוויון המעמדי בחברה. מסיבה זו חל צמצום באי־שוויון המגדרי בממד שוק העבודה והיקפו הצטמק בכ-8%. עם זאת, הפער המגדרי בשכר החודשי הממוצע והחציוני – גדל בהשוואה לשנה שעברה (הפער בשכר החודשי עלה מ-31% ל-32% ובשכר החציוני מ-25% ל-28%).
  3. השכלה הוא הממד שבו אי־השוויון המגדרי הוא המצומצם ביותר. שיעור המשכילות זהה לשיעור המשכילים או גבוה ממנו, ואי־השוויון מתרכז בשני תחומים: התחום הראשון הוא ציוני מבחנים מסננים כמו הפסיכומטרי (אינדיקטור חדש לשנת 2020), שבו הציון הממוצע של נשים נמוך משל גברים (486 לעומת 510, בהתאמה). התחום השני בו יש אי־שוויון בהשכלה הוא בבחירת תחומי הלימוד. המקצועות המסורתיים שנשים הן רוב הלומדים בהם עדיין נותרו חינוך והוראה, מקצועות פרה־רפואיים ומדעי החברה והרוח – מקצועות חיוניים הדורשים השכלה אך התגמול עבורם נמוך, בין היתר כי הם נחשבים "נשיים". זאת לעומת כשליש או פחות נשים בתחומים המדעיים ((STEM, ללא מגמת שינוי מאז תחילת המדידה.
  4. בממד העוצמה אנו מודדות את אי־השוויון במוקדי הכוח הפוליטיים והכלכליים בישראל. ממד זה מבטא את אי־השוויון במבנה השליטה ההיררכי, שכן הוא בוחן את שיעור הגברים בקצה העליון של המערכת: שיעור חברות הכנסת הכפיל את עצמו לאורך שנות המדידה, עד ל"שיא" של 28.3% בשנת 2018 (כיום שיעורן נמוך יותר ועומד על 26.7% בלבד). מספר השרות בממשלה ב-2018 עמד על 4 מתוך 19 שרים, ובשנות המדידה לא עלה על 20%. בתחום הכלכלי, שיעור המנכ"ליות במשק עלה בקצב איטי מאוד מ-15.7% ב-2004 ל-22.6%. שיעור הנשים הדירקטוריות בחברות ציבוריות הוא 23% לעומת 44% בחברות ממשלתיות. פער זה מדגיש את השפעתה של חקיקה המחייבת ייצוג מגדרי שוויוני, הקיימת ביחס לחברות הממשלתיות אך לא ביחס לחברות הציבוריות. אי־השוויון הכללי בתחום העוצמה ירד בעיקר בעקבות עליה במספר הנשים שעומדות בראש רשויות מקומיות (14 לאחר בחירות 2018), והוא נמצא בתהליך שיפור של כ-25% מאז תחילת המדידה. עדיין, בהשוואה לתחומי חיים אחרים, עומק האי־שוויון בתחום זה הוא בין הגבוהים במדד ועומד על 67%.
  5. בממד האלימות כלפי נשים לא ניתן לצערנו לדווח על שיפור. בשנת 2018 נרצחו 27 נשים על ידי בני זוג או קרובי משפחה אחרים. מספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נמצא בעלייה מתמדת (למעלה מ-12 אלף פניות חדשות בשנה), וכך גם מספר תיקי האלימות בין בני זוג, כאשר ברוב רובם של התיקים, האלימות היא מצד גברים כלפי נשים (מעל 19 אלף תיקים ב-2018). משבר הקורונה החריף מאוד את הסוגייה הזו, ובמקביל הממשלה נמנעת מלהקצות את התקציב הדרוש להתמודדות עם התופעה ברמה המערכתית.
  6. בממד התרבות בחנו את היקף השמעת זמרות לעומת זמרים בכל תחנות הרדיו בישראל. בשנים 2019-2015, שיעור הזמרות נע בין 17% ל-23%. נשים היוו 25% בלבד מהבמאים בתיאטראות ו-40% משחקני התיאטרון ב-2018. בממד זה אנו עוקבות גם אחר מספר הספורטאיות הרשומות באגודות הספורט המקצועי ושיעורן מכלל הספורטאים בארץ עמד על 23.3%. חשיבות התוצאות בממד זה נעוצה בחשיפת מוקדי אי־שוויון מגדרי שהם פחות גלויים לעין ופחות מדוברים בהשוואה לפערים המגדריים בתחומים אחרים, כגון עוצמה ושוק העבודה, למרות שהם מעידים על מקומן הנחות של נשים במרחב הציבורי ועל פגיעה משמעותית בהזדמנויות הפתוחות בפניהן.
  7. נוסף על המדידה הכללית של אי־השוויון המגדרי, אנחנו בוחנות את אי־השוויון המגדרי בהצטלבות עם מיקום חברתי: בחברה הערבית, בחברה החרדית ובפריפריה. בחברה הערבית אי־השוויון המגדרי גבוה מאשר בכלל החברה, ואינו נמצא במגמת שיפור. שיעור השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה עומד על 30% בלבד, ו-26.6% מהנשים עובדות במשרה חלקית לעומת 9% בלבד מהגברים הערבים. בשיעורי ההשכלה אין פער מגדרי משמעותי בחברה הערבית. בחברה החרדית אנחנו עוקבות אחר הפער המגדרי בשיעור התעסוקה, בשכר ובהשכלה ונראה כי יש צמצום של אי־השוויון במשתנים אלו. בסך הכל, אי־השוויון המגדרי בחברה החרדית הצטמצם ב-14% מאז תחילת המדידה. בפריפריה, המעקב אחר השכר ותנאי התעסוקה מגלה כי אי־השוויון המגדרי בתחומים אלו נמוך, יחסית, מאחר שיישובים אלו מאופיינים בשכר ממוצע נמוך מלכתחילה, והם מצויים בתחתית התפלגות ההכנסות בהשוואה לכלל האוכלוסייה. אי־השוויון המגדרי בפריפריה נמצא בשיפור של כ-8% מתחילת המדידה.

 

הדס בן אליהו, מנהלת מרכז המידע 'יודעת' על נשים ומגדר ומצוות המחקר של המדד: "על מקבלי ההחלטות במדינה להשתמש בממצאי מדד המגדר כדי לקדם שוויון מגדרי בכל תחומי החיים בחברה בישראל, באופן שיוביל למימוש הפוטנציאל הן של נשים והן של גברים. כפי שמראה מדד המגדר, אין מגמה ליניארית ברורה של צמצום באי־השוויון המגדרי בישראל לאורך השנים. המשבר הכלכלי והחברתי שנוצר בעקבות מגיפת הקורונה מעצים פערים מגדריים קיימים ולכן נדרשת מהממשלה מדיניות מודעת מגדר ברורה ונחרצת על מנת שהישגי השוויון המגדרי של העשורים האחרונים לא ייעלמו."

 

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
מעלים זיכרונות: נשיא המדינה יוצא בפרויקט הנצחה מרגש לזכרם של הנופלים והנרצחים במלחמת ״חרבות ברזל״
נשיא המדינה יצחק הרצוג יוצא בפרויקט חדש ומרגש שמטרתו היא...
10,000 עפיפונים עם שמות חללים וחטופים יופרחו לאוויר ביום העצמאות
מטס עפיפונים ענק בהובלת "120 מנהיגות מחברות" ובהכנת והשתתפות הקהל...
לקראת יום הזיכרון נשיא המדינה אירח את נציגי משפחות חללי צה״ל
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נשיא המדינה יצחק הרצוג...
נשיא מדינת ישראל נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעיתו מיכל בטקס הנחת זרים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה
נשיא מדינת ישראל יצחק (בוז'י) הרצוג נשא דברים בטקס הפתיחה...
מועדי הגבורה בחודש מאי באירוח ביתי בירושלים
מועדי הגבורה הם הזמן הנכון ביותר לשמוע על סיפור ההתיישבות...
נשיא המדינה יצחק הרצוג במפגש עם משפחות שכולות, באתר ההנצחה הממלכתי לזכר חללי צה״ל הבדואים
אנחנו עוסקים כל העת - כל יום, שעה שעה, בימים...
נשיא המדינה נפגש עם מזכיר המדינה האמריקאי
נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש הבוקר, יום רביעי, כ״ג בניסן,...
נשיא המדינה נפגש עם משפחתו של ענר שפירא ז״ל
נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל נפגשו הבוקר, יום שלישי,...
הדוקטור הבכיר מ'הדסה' הלחין להקת הרבנות הצבאית ותומר מתנה מבצעים "ריבה ריבך"
להקת הרבנות הצבאית ותומר מתנה בסינגל חדש – "ריבה ריבך"....
נשיא המדינה אירח אחיות ואחים מצטיינים ממערכת הבריאות
נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, אירחו היום, יום שלישי,...