במהלך אלף השנים האחרונות נבנו ברחבי אירופה עשרות אלפי אתרים המהווים העתקים של מבנים, דרכים ומקומות בירושלים ואף העתקים של העיר כמכלול. קהילות שונות באירופה ביקשו להביא את קדושת ירושלים לסביבתם המיידית ובכך לאפשר לתושבים המקומיים לבקר בהעתק של ירושלים שנמצא באתר נגיש סמוך למקום מגוריהם. למרות היקפה הרחב של התופעה, עד כה היא לא נחקרה באופן מעמיק והשוואתי. כעת, בזכות מענק מחקר של ה-ERC בגובה 1.8 מיליון יורו שהעניק האיחוד האירופי לפרופ' ביאנקה קוחנל, מנהלת פורום אירופה באוניברסיטה העברית, יחלו באוניברסיטה בפרויקט מחקר ראשון מסוגו בעולם בנושא ייצוגים חזותיים, בעיקר אדריכליים, של ירושלים באירופה.
"בניית רפליקות של אתרים בירושלים שמציינים אירוע או מקום קדוש, כדוגמת כנסיית הקבר, כיפת הסלע ובית המקדש היא תופעה מוכרת בעולם היהודי, הנוצרי והמוסלמי", מסבירה פרופ' ביאנקה קוחנל. "רפליקות אלה שנבנו בצורות שונות, ממניעים שונים ובדרגות שונות של קירבה למקור, קיבלו את השם ולפעמים גם את הצורה של המבנים המקוריים, תוך התאמה צורנית לארץ שבה נוצר ההעתק". שתי דוגמאות בולטות שמציינת פרופ' קוחנל הן כנסיית העלייה לשמיים שבהר הזיתים שאת ההעתק שלה ניתן לראות בקפלת העלייה לשמיים בסן-ויואלדו שבטוסקנה, ואת הרוטנדה של כנסיית הקבר בירושלים שמבנה דומה לה הוא הבפטיסטריום שבפיזה באיטליה.
המחקר בראשות פרופ' קוחנל שואף לגבש הבנה של המבנים והאתרים לא רק כדוגמאות מבודדות אלא כחלק מרשת כלל אירופית שמתפרשת מרוסיה ועד איטליה, וכן כמאפיין רחב היקף של היחס האירופאי כלפי ירושלים וארץ הקודש, יחס שמתפרש על פני יותר מאלף שנים. הפרויקט ימפה את האתרים, יחקור מי בנה אותם ולאיזו מטרה, ילמד אותם בצורה השוואתית ויעמוד על המשותף להם.
למחקר יש גם השלכות על שיווקה של ישראל, ושל ירושלים בפרט, בעולם, כפי שמציינת פרופ' קוחנל, "הריבוי של האתרים באירופה מחזק את מעמדה של ירושלים, נותן נוכחות מסוג אחר לישראל באירופה ויוצר רובד נוסף של קשרים בינינו לבין אירופה".
פרופ' קוחנל היא החוקרת הישראלית היחידה שזכתה השנה לקבל את מענק המחקר המתקדם של ERC עבור מחקר במדעי הרוח. פרויקט המחקר יחל ביוני השנה ויתפרס על פני חמש שנים.
