רכישת קרקעות נחשבת לאחת מההשקעות העתיקות ביותר בעולם, שכן קרקע מסמלת יציבות, משהו מוצק, המחובר למציאות.לאחרונה, היא שבה וכבשה את המעמד הזה שוב, במידה רבה, בשל מצוקת הקרקעות המופשרות לבניה הקיימת בישראל.
רכישת קרקעות נחשבת לאחת מההשקעות העתיקות ביותר בעולם, שכן קרקע מסמלת יציבות, משהו מוצק, המחובר למציאות. בהתאם לכך, בזמנים קדומים, סימלה הבעלות על קרקע עושר, מכיוון שבניגוד לרכוש אחר (בית, כסף, עדרים) הקרקע הייתה עמידה בפני נזקי טבע, אנשים זדוניים או אסונות. היא הייתה שם גם לאחר שהבית נשרף, המקנה חלה ומת או שהכסף נשדד. אמנם, בחלוף השנים, עם הזמן, התערער מעמד הבכורה של הקרקע כסמל לעושר ויציבות, אולם, לאחרונה, היא שבה וכבשה את המעמד הזה שוב, במידה רבה, בשל מצוקת הקרקעות המופשרות לבניה הקיימת בישראל.
איזה סוגי קרקעות ישנם בישראל?
בתוכניות המתאר הארציות והמחוזיות של רשות מקרקעי ישראל, אשר מחליפה את מינהל מקרקעי ישראל, שפעל מאז 1960 לניהול קרקעות המדינה, מוגדרים שני סוגי קרקעות עיקריים:
קרקע עירונית וקרקע חקלאית. הקרקע העירונית מתחלקת אף היא לשני סוגים: קרקע המיועדת למגורים וקרקע המיועדת לתעסוקה (כמסחר, מפעלי תעשייה וכו'). הקרקע למגורים מתחלקת גם היא לקרקע המיועדת לבנייה נמוכה ולקרקע המיועדת לבנייה רוויה (בניינים ובתי דירות המכילים לפחות שתי קומות וארבע דירות). כקרקע חקלאית מסווגות קרקעות המוגבלות לשימוש חקלאיים כייצור גידולים וגידול חיות משק, ובין השאר, מטרתן שמירה על מרחבים ירוקים ופתוחים.
תאוריה מול מציאות
אם כך, בגדול, יש קרקעות המיועדות לבניה ומולן – קרקעות אחרות, אשר אמורות להישאר לנצח לא בנויות, לספק את צרכי החקלאות הישראלית ולהוות ריאות ירוקות. הן מסווגות כל אחת בקטגוריה משלה ועד כאן, הכל טוב ויפה. אולם, מצוקת הדיור של זוגות צעירים ומשפחות, מאלצת בשנים האחרונות את הממשלה לשנות את ייעודן של חלק מהקרקעות החקלאיות (שכאמור, כרגע אינן מסווגות כמיועדות לבניה או לתעסוקה), ולהפוך אותן לכאלה בתהליך שנקרא הפשרת קרקעות או שינוי ייעוד. בתהליך זה, המתבסס תכניות המתאר השונות, הופכות קרקעות מקרקעות חקלאיות האסורות לבניה לקרקע המיועדת לבניה.
הפשרת קרקעות – הזדמנות להשקעה ותשואה
הפשרת הקרקעות איננה מספקת רק את צרכי הדיור של תושבי ישראל, אלא מאפשרת גם למשקיעים מקדימים ומרחיקי-ראות לרכוש קרקע חקלאית, שמחירה זול באופן ניכר מקרקע המיועדת לבניה, להחזיק בה את הזמן הדרוש (כמעט ללא עלויות, או בעלויות מינימליות) ולמכור אותה ברווח נכבד, לאחר שייעודה משתנה. מדובר בתשואות של מאות אחוזים, אשר מי שמכין את שיעורי הבית שלו כהלכה לפני רכישת הקרקע (בודק תכניות מתאר, מברר את מצבן של חלקות דומות קרובות, משווה אטרקטיביות ושלבי פיתוח באזור וכד') ויש לו את הסבלנות ואורך הרוח הנדרשים, עשוי לגרוף אותן לכיסו.
לסיכום:
מימים ימימה נחשבות קרקעות כמדד לעושר ויציבות, אולם, תנופת הבניה המואצת שאנחנו חווים בשנים האחרונות הפכו אותן גם לאפיקי השקעה מקוריים ומבטיחים. זיהוי הקרקע ה"נכונה", רכישתה ואחזקתה עשויים להבטיח את עתידכם הפיננסי בעוד זמן לא רב.
