בתור מדינה מודרנית, ישראל מודעת לכך שתהיה חייבת ידיים עובדות נוספות מעבר להיצע העובדים בארץ. הדבר בולט במיוחד בתחומים בהם ישראלים לא ממהרים לעבוד כמו חקלאות, בניה וסיעוד. בתחומים אלה במיוחד ישראל חייבת עובדים זרים שיעשו את העבודה היטב וגם תמורת משכורת נמוכה משמעותית ביחס לזו שידרוש ישראלי על עבודה זו. לכן, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים יש איזושהי דילמה: מצד אחד צורך תמידי בעובדים אלה ומצד שני רצון לווסת את מספר העובדים הזרים אשר שוהים בישראל וכמות גדולה מאוד שלהם בבת אחת תיצור חוסר איזון. לכן, העסקת עובד זר דורשת הגשת בקשה מצד המעסיק או העובד עצמו בצירוף מסמכים שונים כמו הצגת דרכון וצילום, הצגת בדיקה רפואית ובכלל לפעול על פי חוק עובדים זרים. העסקת עובד זר ללא היתר נחשבת עבירה חמורה ולכן חשוב להקפיד על הנהלים ולהתחיל בהעסקה רק לאחר קבלת ההיתר.
הגירה לארץ ליהודים ולא יהודים
ההתייחסות של מדינת ישראל לאנשים המעוניינים להגר אליה היא שונה מאוד כאשר זהו אדם יהודי וכאשר הוא אינו יהודי. ליהודים הגירה לישראל תהיה נוחה וקלה ביחס להגירה לכל מדינה אחרת. ישראל מעודדת עליה של יהודים אליה ולכן ברוב המקרים יקבל אותו אדם, וגם ילדיו ונכדיו, אישור לעלות לישראל מתוקף חוק השבות. הדברים שונים מאוד לגבי אדם שאינו יהודי. כדי שיהפוך להיות אזרח, ואפילו כדי שיהפוך לתושב קבע (מעמד השונה ממעמד של אזרח) יהיה צורך קודם כל בסיבה המצדיקה את הגירתו לישראל. בחלק גדול מהמקרים ההגירה וקבלת המעמד מתאפשרת בעקבות נישואים או לפחות חיים משותפים עם ישראלי/ת. גם אז הדברים מורכבים ונדרשת סבלנות רבה עד סיום התהליך.
שלבים בדרך לקבלת האזרחות
כאמור, ליהודים שלבי הקליטה וקבלת המעמד יהיו מהירים הרבה יותר. חוק השבות מקנה להם את הזכות להגר בארץ ולהשתקע בה. לא יהודים המעוניינים להגר יצטרכו הרבה מאוד סבלנות וכוח רצון כדי לעבור את התהליך עד קבלת אזרחות ישראלית. כאשר ההגירה נעשית דרך נישואים או חיים משותפים עם ישראלי, התהליך יקח כחמש שנים עד לקבלת מעמד תושב קבע ורק לאר מכן תתקבל האזרחות. במהלך חמש השנים יעברו שני בני הזוג ראיונות ביחד ולחוד ויצטרכו להוכיח כי אכן מדובר על קשר רציני וחיים משותפים ולא על העמדת פנים רק כדי לאפשר לאדם הזר לקבל מעמד בישראל. חשוב שיהיה ליווי של עורך דין מומחה בתחום ההגירה וקבלת אזרחות עד להשגת המעמד.
