אחר שנים בהן ישב בכיסא גלגלים כשהוא אינו מסוגל לעמוד על רגליו או לדרוך עליהן, החל סלימן ללכת לראשונה בחייו לאחר ניתוח להסרת גידול מבית החזה שעבר בבית החולים הדסה עין כרם.
"סלימן בן ה-4 הועבר לבית החולים הדסה עין כרם לפני כמה שבועות באמצעות אמבולנס של "הסהר האדום"כשהוא במצב נשימתי קשה. "הוא היה בקוצר נשימה ונעזר בחמצן", מתאר פרופ' עוזי יזהר, מנהל היחידה לניתוחי חזה בהדסה.
פרופ' יזהר מסביר, כי הילד, המתגורר עם משפחתו בעזה,נולד עם מספר מומים מולדים בעמוד השדרה ובבית החזה, ולאורך שנות ילדותו המעטות עבר ניסיונות לא מוצלחים לאבחן את מצבו במספר בתי חולים, עד שהגיע להדסה. הוא נותח בעבר על מנת להפחית עומס על עמוד השדרה הצווארי בשל חוסר התפתחות של החוליות, אך לא השתפר מבחינה קלינית בשל העדר טיפול מתאים בבעיות האחרות מהן סבל.
"בבית החזה הימני של סלימן התפתח גידול מולד משמעותי, אשר גרם ללחץ על חוט השדרה והריאה. היעדר התפשטות תקינה של הריאה הוביל לזיהומים ריאתיים חוזרים ונזק כרוני לריאה", מסביר פרופ' יזהר. "בהגיעו לבית החולים הייתה עדות לדלקת ריאות חריפה בכל הריאה הימנית". לאחר קבלתו לבית החולים אושפז סלימן במחלקת ילדים, שם טופל על ידי מומחים ברפואת ריאות. הוא עבר מספר בדיקות אבחנתיות טרם ההחלטה על ניתוח בבית החזה.
"במהלך השנתיים האחרונות הפסיק סלימן ללכת ולהשתמש ברגליו. הוא לא היה מסוגל לעמוד עליהן או להפעילן והוריו ניידו אותו בכיסא גלגלים. לא הייתה לו תחושה או תנועה בגפיים התחתונות", מתאר פרופ' יזהר. "לאחר שמצבו הנשימתי השתפר החלטנו לנתחו על מנת לבצע כריתה של הגידול הלא שכיח והגדול מבית החזה". בניתוח בוצעה כריתה שלמה של הגידול ומהלכו היה תקין.
ההתאוששות המהירה של הילד הפתיעה אפילו את רופאיו. "לאחר שהוסר הגידול סלימן התאושש ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בהדסה עין כרם. משם הועבר למחלקה לכירורגיית ילדים. מצבו הנשימתי השתפר מאוד ,הוא נגמל מהחמצן לו היה מחובר בשנתיים האחרונות ואכל היטב", מציין פרופ' יזהר. "השלב הבא היה בלתי נמנע. אז אמרתי לו: "קדימה ילד, מתחילים ללכת".
"הערכנו כי הסרת הגידול מבית החזה – לכאורה מיקום שאינו קשור לצעידה על הרגליים בקשר ישיר, תשפיע גם על הפחתת הלחץ על חוט השדרה, תשפר את מצבו הנשימתי והתזונתי ותגרום לו להתחיל ללכת". שיתוף הפעולה הדהים אפילו אותו. "הוא לקח ברצינות את הבקשה שלי והעמדנו אותו על הרצפה. במאמץ רב הוא הניע רגל, ואז את השנייה, הוא ממש רצה ללכת – ראו את זה בנחישות של ילד בן 4 בסך הכל. למחרת זה כבר היה מרשים יותר, כשהגעתי למחלקה ראיתי אותו הולך ונאחד בכיסא הגלגלים ששימש אותו עד כה כדי להגיע ממקום למקום. תמיד הכיסא הסיע אותו, הפעם הם התחלפו, הוא זה שהסיע את הכיסא ברחבי המחלקה".
על מנת להמשיך בריפוי ולשקם את הליכתו, הופנה סלמן לבית חולים אלי"ן, שם ימשיך בטיפול.
