״המעמד הזה היה צריך להיות הרבה יותר משמח. הוא היה צריך להתקיים אתמול בערב באיצטדיון סמי עופר בחיפה, בסוף של משחק כדורגל מעולה – בעיקר שלכם חברים, הקבוצה הירושלמית ששלטה היטב במשחק והצדיקה שוב את המעמד הבכיר אותו קנתה לה לאורך השנים; משחק שלווה בתצוגת עידוד מרשימה של אוהדי שתי הקבוצות.
אבל המחזות האלימים שראינו וחווינו כולנו אמש במשחק גמר הגביע, החל מהאבוקות בתחילת המשחק ובמהלכו, ובמיוחד בסוף המשחק – בעת מעמד הענקת המדליות והגביע – גרמו לכך שבאופן חמור וחסר תקדים לא יכולנו להעניק את גביע המדינה, לקבוצה שניצחה על כר הדשא.
חשוב לי להבהיר, ראשי בית"ר ירושלים וההתאחדות אמנם התנצלו בפניי – אבל העניין כאן הוא לא פגיעה בי כמובן; מה שקרה אתמול זו פגיעה בתרבות הספורט בישראל, ויותר מהכל – פגיעה בכבוד המדינה ובחברה הישראלית. זו לא הייתה הפעם הראשונה השנה שהאלימות הזאת במגרשים פגשה אותנו; והיום כבר קשה לחלוק על כך שמדובר במצב חירום. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. העובדה שעוד לא שילמנו בחיי אדם, על האלימות הזאת – היא נס שאסור לסמוך עליו.
לכן התעקשתי שהאירוע הזה, שאנחנו מקיימים כאן בבית הנשיא, לא יהיה סתם עוד אירוע הענקת גביע, אלא מעמד חינוכי חשוב שבו – לפני הכל – אנחנו נלחמים בתקיפות חסרת פשרות נגד האלימות בספורט, וזועקים – "די לאלימות בספורט" "נמאס מהאלימות במגרשים".
האחריות כאן עצומה. היא מוטלת בראש ובראשונה על מי שעברו על החוק ונהגו באלימות – על האוהדים. אבל האחריות מטבעה לא נעצרת שם, אלא מוטלת גם על ההנהגה, על מי שבכוחם לחולל שינוי – על משרד התרבות והספורט, על ההתאחדות לכדורגל, על המינהלת והקבוצות, על הצוותים המקצועיים. על כולם.
זאת הסיבה שבטרם נעניק כאן את הגביע, אני מבקש לשמוע אתכם – מכובדיי שנושאים באחריות – ואת דבריכם בנוגע לאלימות אותה ראינו וחווינו כולנו אמש.
אך בנוסף לכך, ואני מאמין שזה חשוב יותר – אני מבקש, בשם ציבור אוהדות ואוהדי הכדורגל בישראל, לשמוע מהן לדעתכם דרכי הפעולה הדחופות שבהן יש לנקוט, בשביל למגר את הרעה החולה הזאת מהמגרשים, למען כולנו.
רק לאחר שנעשה כן, רק אחרי שנתחייב כולנו לעתיד הכדורגל הישראלי – הבטוח, השקט, האיכותי – ונטול האלימות – נעניק את גביע המדינה לכם – קבוצת בית"ר ירושלים, על תצוגת כדורגל מרשימה ואיכותית, לכל אורך משחקי הגביע; תצוגה שהגיעה לשיאה אתמול – במשחק הגמר.
חשוב לי להדגיש, יש ציבור גדול של אוהדי ואוהבי כדורגל מעולים בישראל, בכלל הקבוצות ובכלל הליגות – מסורים, ממושמעים, מחוייבים ומלאי גאווה; אבל האלימות – גם אם היא מגיעה מצד חלק קטן – מכלה כל חלקה טובה.
אני קורא לכם מכובדיי לכנס דיונים דחופים ואופרטיביים, בהובלת משרד התרבות והספורט וההתאחדות לכדורגל, ובהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים – מהקבוצות, מגורמי השיטור, החירום וההצלה, ממערכת המשפט על כל גווניה, וכן הלאה; ולהתחיל את מלאכת החורמה ההכרחית נגד גל האלימות בספורט שמאיים על כולנו. אני מצפה שנבקיע לשער הנכון, ושננצח – ביחד! תודה לכולכם. ובהצלחה.
לסיום, יקיריי, ישראל יוצאת מחר בערב לחג השבועות חג מתן תורה חג ארץ זבת חלב ודבש. אני מאחל לכולנו, לכל עם ישראל ולכל מי שצופה בנו ולכל מי שנמצא מעבר לים, חג של פיוס, חג של הידברות, חג של אחווה חג של אחדות.״
