תערוכה חדשה בגלריה קיר 1 בתמול שלשום, אפור בצורת שטיח, המציגה עבודות של עידן סיטבון לצד טקסטים של ירדן פייקין. התערוכה אניגמטית ומאתגרת מבחינה חזותית וטקסטואלית כאחד, ודורשת מהצופה התבוננות ממושכת והתמסרות מלאה.
התערוכה כוללת הדפסים מונוכרומטיים, ניירות בעלי טקסטורה מיוחדת שנעשו בעבודת ידנית (מחולצות T, בדים ישנים והדפסים גרוסים) וטקסטים, פרי שיתוף פעולה של שני אמנים צעירים ומבטיחים: עידן סיטבון וירדן פייקין.
עידן סיטבון, חי ועובד בירושלים ובתל אביב. בשנים האחרונות עוסק בהדפס, מדיום שהחל לחקור לראשונה בלימודי התואר הראשון בבצלאל, ובהמשך גם בתפקידים מקצועיים כמנהל סדנת ההדפס של בצלאל וכמורה בבית האמנים בתל אביב.
ירדן פייקין היא אמנית רב-תחומית הנעזרת בקווים על כל סוגיהם: רישום, תפר בבד, קו גבול מרחבי או אותיות, תוך בחינת המרחב החיצוני, הפנימי והיחסים ביניהם. בתערוכה מושלבים טקסטים של פייקין המודפסים על ניירות העשויים ביד מהווים אובייקטים שווי ערך לדימויים של עידן סיטבון.
"כשהפרקטיקה של אובייקט מסויים מפנה את מקומה לנוכחות האסתטית שלו, מתפנה מקום ליצוק משמעויות והתבוננות חדשה על אותם הדברים היום יומיים בין אם הם פיזיים ובין אם הם תפישתיים. רגע שיבוש ההיררכיה של תכונות ההתרחשות (שטיח, רגש, דימוי או הגדרה) מעורר אצלינו תשומת לב חדשה למשמעות הדברים.
האובייקט והמילה הם תירוץ לדימוים המופיעים בעבודות. לדוגמא, דימוי הפרח אשר רווי בסימבוליות עשירה, נעלם כאן תחת נושא הפעולה עצמה – דימויי הפרחים מודפסים בצבע לבן על נייר לבן בטכניקת דפוס שקע על לוח אבץ. בתהליך זה מתערבבים חלקיקי אבץ לתוך הצבע, כתוצאה מכך אין אפשרות להדפיס לבן על לוח אבץ. לצד זה, המילים, המספרות את תכונות האופי של חלל החדר דוחקות החוצה את החיים בו.
תערוכה זו היא הזמנה להתבונן בתיאורי הדברים בתור הנושאים עצמם. העבודות נוצרו במיוחד לתערוכה זו כמערך שלם מתוך עבודה משותפת. הטקסטים והדימויים מתקיימים שווים זה לצד זה." אומרים האמנים.
התערוכה תנעל ב 1.1.23
קיר1 , גלריית אמנות ב'תמול שלשום'
'תמול שלשום' מוסד ירושלמי מוכר ואהוב המשלב תרבות, קפה ואוכל. מיקומו בבניין היסטורי לשימור מהמאה ה-19 במרכז המדרחוב שבנחלת שבעה והאווירה הייחודית במקום הפכו אותו לאחד המקומות האהובים בעיר המושך אליו רבים מכל רחבי הארץ. בגלריה שהוקמה לפני יותר משנה,'קיר1' מוצגות תערוכות מתחלפות, עבודות של אמנים וותיקים וצעירים, המקיימות דיאלוג עם טקסטים של שירה וספרות. הקונספט לפיו הוקמה הגלריה שואב השראתו מהמודלים של הסלון התרבותי ובית הקפה של תחילת המאה הקודמת באירופה, בהם התקיימו מפגשים יצירתיים בין אמנים, משוררים, סופרים ומוסיקאים, אשר הולידו תנועות ומגמות שונות בתולדות האמנות והתרבות המודרנית.
