מעבר בין מדינה למדינה הוא פעולה נפוצה במאה ה-21. באופן טבעי יש מדינות שמספר המהגרים אליהן גבוה מזה של ישראל, אבל יש גם לא מעט בני אדם שרוצים לחיות כאן איתנו. ישנם 3 חוקים שמשפיעים על האופן שבו מתייחסת מדינת היהודים למהגרים: חוק הכניסה לישראל, חוק האזרחות וחוק השבות. כתוצאה מכך הנושא מתאפיין במורכבות משמעותית, והכתבה הזו תעשה סדר ותסביר איך מסדירים עורכי דין הגירה לישראל.
הדגשים המרכזיים בחוק
חוק הכניסה לישראל קובע כי נדרשת אשרת עולה או רישיון ישיבה כדי להיכנס לישראל ולהישאר בה לפרק זמן ממושך. חשוב להדגיש שאין קריטריונים חד-משמעיים למתן רישיון הישיבה, אלא שר הפנים ואנשיו הם אלה שמחליטים.
חוק האזרחת מפרט את הדרכים שבהן אדם הופך לאזרח ישראלי. לשם כך נדרש תהליך התאזרחות ממושך ותובעני, אלא אם כן מדובר בבן/בת זוג של אזרח/ית ישראל. דרך נוספת היא על בסיס חוק השבות, שסעיף 1 בו קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". יחד עם זאת בחלק מהמקרים מתעוררת מחלוקת סביב השאלה מיהו יהודי (לצורך חוק זה), ולכן במקרים רבים רק בעזרת עורכי דין הגירה לישראל הופכת לאפשרית.
היכרות מעמיקה עם נהלי משרד הפנים ואופן פעולתו
חוק הכניסה לישראל מקנה כאמור כוח רב למשרד הפנים ולשר העומד בראשו. בהתאם אחד המרכיבים העיקריים בשירות של עורכי דין הגירה לישראל הוא היכרות עם הנהלים של המשרד, אופן הפעולה וגם האנשים שממלאים תפקיד מפתח. היכרות זו מאפשרת הגשת בקשות מדויקות שהסיכוי לקבלתן גבוה במיוחד. בהקשר זה כדאי לדעת שלמשרד הפנים שורת נהלים שמובילה למעמד של תושב קבע, ובהם למשל נוהל הורה קשיש.
נסיבות אישיות וטעמים הומניטריים
מסלול נוסף שעשוי לאפשר הגירה לישראל הוא זה המבוסס על נסיבות אישיות וטעמים הומניטריים. גם במסלול הזה יש חשיבות מכרעת לאיכות השירות של עורך הדין, מפני שבחוק ובתקנות לא מוגדרים קריטריונים ברורים, וגם הפסיקה בנושא לא תמיד אחידה.
הגירה לארץ היא תחום המומחיות העיקרי של משרד עו"ד הראל נבון. עו"ד בר נבון ועו"ד ניצן הראל מקפידות על מתן שירות אישי בזמינות גבוהה מאוד, עד להשגת התוצאות הרצויות.
