״כיום, אותו בית אדום, ניצב לתפארה בלב כביש מספר אחת, העולה לבירה. הזריחה של בוקר שבת, שבעה באוקטובר, היתה אמורה להיות זריחה מופלאה. רחבת מסיבת הנובה התמלאה ברוקדות ורוקדים, שחגגו חופש ואהבה. ביניהם הסתובבו מתנדבים מארגון "על"ם", ארגון חשוב שתומך בצעירים בסיכון, ארגון מציל חיים. המתנדבים הללו, היו שם בתפקיד, כדי לסייע לטובת מי שאולי זקוקים לעזרה במסיבות.
׳המלאכים והמלאכיות בחולצות הכחולות׳, כך כינו אותם החוגגים. סיגל לוי, בת 31 מנתניה, ליאור אטיאס-חדד, בת 35 מרחובות, יונתן ריכטר, בן 38 מעין הוד, היו – מלאכים כאלה. שלושתם נרצחו באכזריות, בטבח הנורא, בזמן שהיו עסוקים במעשה טהור של נתינה. טרור אכזרי, למול פשטות של חסד. מקדשי מוות למול מקדשי חיים, מבקשי חורבן למול עם של יוצרים ומגשימים״.
