חיילות וחיילים מצטיינים ומשפחותיהם היקרות; משפחות שכולות אהובות; משפחות חטופים יקרות – אנחנו מודים לכן על הזכות – שאתן כאן איתנו היום.
מכובדיי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, שר הביטחון ישראל כ"ץ, ראש המטה הכללי של צה"ל רב אלוף אייל זמיר ורעייתו אורנה, אזרחיות ואזרחי ישראל.
אני מבקש בבוקר הזה לשלוח עידוד וחיזוק – ללוחמי האש, שבזכותם אנחנו יכולים לקיים את הטקס המרגש הזה. ושמחרפים את נפשם כבר קרוב ליממה, כדי להציל חיים ולבלום את השריפה הגדולה. יחד עם כל בית ישראל, אני מתפלל לרפואתם השלמה והמהירה של הכבאים שנפגעו במהלך המאמצים הנחושים הללו. אני מודה מעומק הלב לכוחות הכבאות, החירום, ההצלה; וכמובן גם למשטרה, לצה"ל, למתנדבים הרבים, ולכל הגופים שעומדים בחזית הזו באחווה ישראלית שאין שניה לה. אני מודה גם לידידותינו בעולם שנרתמו למאמץ.
קיומו של הטקס החשוב הזה – למרות הנסיבות המאתגרות – הוא אמירה והצהרה: למרות הכל – אנחנו שומרים על המסורת. אנחנו זוקפים קומה. אנחנו זוכרים היטב – שאין לנו ארץ אחרת, גם אם אדמתנו בוערת. השריפה הזאת היא חלק ממשבר האקלים, שאסור להתעלם ממנו. הוא מחייב אותנו להיערך לאתגרים גדולים ומשמעותיים, ולקבל החלטות – כולל חקיקה מתאימה.
יחד אתכם אני מתפלל שלוחמי האש האמיצים יכבו את השריפה וישובו בשלום לביתם; ולשלומן של כל המשפחות והקהילות שנפגעו בשריפה הגדולה.
יקיריי, מצטיינות ומצטייני הנשיא, אחיותיי ואחיי. זוהי שנת השבעים ושבע, בגימטריה – שנת ה-עז של מדינת ישראל. וכמה שהעז הזה נוכח כאן היום. זהו העז של חיילות וחיילי צה"ל ומפקדיהם, בחובה, בקבע ובמילואים, היקרים והאהובים שלנו, שכולנו חייבים להם כל-כך הרבה.
הם – שעבורם ההגנה על מדינת ישראל ועם ישראל היא לא נטל אלא זכות. זכות עצומה! הם – שמוכיחים לנו שוב ושוב שיש לנו על מי לסמוך. הם, שניצבים גם ברגעים אלו ממש, כל אחד במשימתו ובייעודו, נכונים להסתכן למען כולנו. זהו העז של רבים מהחיילות והחיילים הבודדים המיוצגים כאן באופן בולט ומרשים. כל הכבוד לכם!
זה העז של נשות ואנשי כוחות הביטחון וביטחון הפנים, הכבאות, החירום וההצלה – ומפקדיהם כמובן. זהו גם העז של המשפחות היקרות – של כלל המשרתות והמשרתים בצה"ל – שדואגות ותומכות בלובשי המדים באהבה ובתחושת שליחות.
זהו העז של המשפחות השכולות הכואבות, האבלות, שמתמודדות עם האובדן הנורא מכול. כנשיא מדינת ישראל, בשם העם כולו, אני מרכין את ראשי בתודה, ביראה, בכבוד ובאהבה עצומה בפני המשפחות השכולות, ומייחל שיידעו מזור ונחמה.
זה העז של גיבורינו הפצועות והפצועים, הנאבקים בנחישות של גוף ונפש – בקרב שאחרי הקרבות – כולנו מחבקים אתכם, כולנו תומכים בכם.
אחיותיי ואחיי, העז הזה, הישראלי כל כך, נשען גם על הערבות ההדדית הישראלית כל כך, והיא זו שמחייבת אותנו לפעול בכל דרך ובכל הכוח ולהחזיר את כל החטופים. את כולם. גם בחגנו הלאומי, ודווקא בחגנו הלאומי, איננו יכולים לחגוג עצמאות בלב שלם – כאשר אחינו ואחיותינו אינם נמצאים איתנו. עם ישראל כולו מחבק את משפחותיהם. עם ישראל כולו מייחל לשחרורם של החטופים, וזועק לשובם הביתה: מי לשיקום ולביתו, ומי לקבר ישראל, עד האחרון שבהם!
אחיותיי ואחיי הישראלים; באחד מטקסי השחרור המזעזעים של חטופינו שהוחזקו בידי מפלצות חמאס בעזה; טקסים ציניים ומחליאים שנועדו למלחמה פסיכולוגית שפלה נגדנו; ניתן היה להבחין בכרזה אותה תלו אויבינו על הבמה: "הציונות לא תנצח" – נכתב בה. אבל מי שרואה את כל העֹז הישראלי הזה – את המצטיינות והמצטיינים שלנו; ובכלל – את כל חיילי צה"ל, מבין מעל לכל ספק – הם טעו. מבין מעל לכל ספק את האמת הנחרצת והברורה: הציונות היא שתנצח! ישראל היא שתנצח!
יקיריי המצטיינים, קראתי לעומק את הסיפורים האישיים שלכם, את הנימוקים והרקע להצטיינות שלכם – בזכותכם ננצח! בזכות הדור שלכם ננצח! אין עליכם!
אחיותיי ואחיי, גם בימים של מחלוקות קשות, העז שלנו ו-היחד שלנו שלובים זה בזה, תלויים זה בזה. דבר אחד ברור – אפילו כאשר ישנם חילוקי דעות בינינו, אנחנו חייבים להותיר את צה"ל שלנו – של כולנו – מעל ומחוץ לכל מחלוקת.
אני מודה לך – אדוני הרמטכ"ל, על המנהיגות האמיצה, הנחושה, מעוררת ההשראה. זו הפעם הראשונה שלך בטקס הזה כראש המטה הכללי – וזו הזדמנות בשם מדינת ישראל כולה, לברך אותך בברכת הצלחה. מכאן – ממשכן נשיאי ישראל – אני שולח את תודתנו וברכתנו לכלל כוחות הביטחון, המודיעין וביטחון הפנים – ומפקדיהם; ומברך אתכם – החיילות והחיילים המצטיינים, וכמובן את משפחותיכם. משפחות יקרות, אתן הגב של המצטיינות והמצטיינים, והחלק שלכן בהגעה למעמד המרגש הזה – הוא עצום. אני בטוח שאתן מלאות היום בגאווה, ובצדק. מצטיינות ומצטיינים יקרים, כולנו גאים בכם, כולנו סומכים עליכם, כולנו מצדיעים לכם. כל הכבוד לכם, וחג עצמאות שמח ישראל!
